המצב כמתואר אם כן, מביא להתנגשות בלתי נמנעת בין שני אינטרסים מרכזיים נוגדים: מחד, לאפשר למי אשר נבחר לנהל את המדינה למלא תפקידו על הדרך הטובה ביותר ומבלי שעניינים חיצוניים יטרידו את סדר יומו. ומאידך, בירור האמת והעיקרון הבסיסי שלפיו כולם שווים בפני החוק, לרבות ראש הממשלה. עולה אם כן השאלה, איזה מן האינטרסים המוזכרים יש להעדיף?

מעיון בחוק יסוד: הממשלה, ניתן לראות כי במקרים בהם נבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה. החוק אינו מגדיר רשימת מקרים מפורטת לאורם יבצר מראש הממשלה למלא תפקידו, כך שבאופן תיאורטי, ניתן לראות בסעיף זה כסעיף סל, הכולל גם מקרים בהם ראש הממשלה נתון תחת חקירה המונעת ממנו למלא תפקידו באופן מיטבי, עד אשר יופג או יאומת החשד. יחד עם זאת, דרך זו עלולה להוות מדרון חלקלק להגשת תלונות לא מבוססות שמטרתן סיכולים פוליטיים וזאת עוד בטרם הדיון בהשלכות המדיניות והביטחוניות של החלפת ראש ממשלה באמצע כהונתו.

בהקשר לכך, נעשה לאחרונה ניסיון להחיל בישראל את "החוק הצרפתי" שפירושו הקפאת הטיפול הפלילי בעניינים הנוגעים לראש הממשלה, עד לאחר תקופת כהונתו, למעט עבירות אלימות, סמים, מין או ביטחון שלגביהן תוכל חקירה פלילית לחול כל העת.יש שיצדדו בחוק מהטעם המרכזי שלפיו יש לאפשר לראש הממשלה לכהן, ויש שיתנגדו לו בין היתר מהטעמים המנויים לעיל.

על יתרונותיו ומגרעותיו של החוק הצרפתי המוצע, ניתן לדון רבות. אך נקודה סמויה-בולטת היא, כי עלול הוא לשמש תקדים לקביעת נהלים בקשר לבכירים פחות. כך לדוגמה, בשעת כושר, עלול רעיון החוק הצרפתי לגלוש גם לעבר החרגת שרים וח"כים מדיני העונשין, ובכך, למשל, הייתה נמנעת חקירתו מן העת האחרונה של שר הפנים, אריה דרעי, אשר נחקר בין היתר בחשד להלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים וגניבה בידי מורשה, לאור חשד כי קיבל כספים מבעלי אינטרסים.

בהמשך, ובאופן שאינו מנותק מן המציאות, ייתכן וייתן החוק הצרפתי אותותיו גם בין ראשי עיריות ונושאי משרה בכירים במסגרת הליכי משמעת.

עד אשר ימצא פתרון או לאו, דומה כי ראוי לחשוב על דרך שתסייע בצמצום הסיכויים לקרות סיטואציה בעלת גוון מושחת מלכתחילה.

במהלך השנים ייצג משרדנו ראשי מועצות ובכירים החשודים בעבירות שחיתות, מרמה, הלבנת הון ובכלל צווארון לבן בפרשות שונות, ביניהם ראש מועצת זיכרון יעקב (התיק נסגר), ראש מועצת עמנואל (הסדר טיעון של שישה חודשי עבודות שירות), מנהל אגף רישוי ופיקוח עירייה, פרשת רכבת ישראל, פרשת מרמה, שוחד והלבנת הון בתעשייה האווירית פרשת שחיתות באחד מגופי הביטחון הרגישים בישראל, פרשת משרד החינוך, פרשת המכרזים במגרשי הכדורגל ובשב"ס ועוד אחרים. במסגרת דיונים הנערכים בין צוות המשרד המונה עו"ד בעל ותק של 20 שנים בתחום הפלילי ושני עו"ד יוצאי פרקליטויות דרום ומרכז, וכן שופט בדימוס המעניק זווית ראייה ייחודית מכס השיפוט,  נוכחנו לגלות כי קיים מכנה משותף לביצוע עבירות לכאורה של שחיתות ובטוהר המידות; אף לא באחד מהמקרים, נקבעו נהלים ברורים לנושא ו/או קורסים והכשרות הנדרשות למשרה לצורך חידוד האסור והמותר שבתפקידו.

עובדה זו אפוא, מקבלת משנה תוקף במקרים הנחזים ל"אפורים" של מתן מתנות, הנחות, טובות הנאה, זירוז הליכים, יחס מועדף וכדומה.

הגענו לכלל מסקנה, כי בהטמעת נהלים ברורים שלגביהם על נושא משרה תחול "חובת בקיאות", ייתכן כי יצומצמו סיכויי מעורבותו בהתנהלות אסורה, ותישלל כך ממנו האפשרות לטעון בשלב מאוחר יותר "לא ידעתי".

את הטמעת הנהלים, לדוגמא, ניתן יהיה להחיל בדרך של מסירת שאלונים, עליהם תחול על נושא המשרה חובה להשיב ולחתום בשמו, עובר לכניסתו לתפקיד. על מנת לשמר את הנהלים בתודעת נושא המשרה, ניתן יהיה לחייבו להשיב על השאלונים מעת לעת בתקופת כהונתו, להשתתף בהשתלמויות וקורסים בנושא, ובכך לוודא את "חובת בקיאותו" בנהלים. דומה הדבר להשתלמויות וקורסים שונים אשר עוברים שופטים, עו"ד, מתווכים ועוד מתוקף תפקידם.

על-פי הדרך המוצעת, הפרת הנהלים, קל וחומר ביצוע עבירה פלילית, תהא בעלת חומרה יתרה לנוכח העובדה כי נושא המשרה פעל באופן אסור, במודע. כך, עשוי להאמיר רף הענישה מה שבסופו של יום, יכול לתרום למיגור תופעת השחיתות בזכות הרתעה אפקטיבית.

זאת ובנוסף, רבים מנושאי המשרה חשופים לביצוע עבירות גם מבלי שיודעים כי הם מבצעים עבירות. כך למשל, בפרשה שסוקרה לאחרונה בעניינו של ראש מועצת עמנואל – (גילוי נאות -לקוח משרדנו), הגיע משרדנו להסדר טיעון לפיו הוא יודה ויורשע בעבירות של שוחד בחירות אשר בחלקן באו לידי ביטוי בהבטחות ומינויים שביצע מתוך אמונה כנה בפועלו לטובת הציבור, בתמורה לתמיכה בו. כתב אישום חמור וארוך הוגש בעניינו, ואולם בסופו של יום, הגענו כאמור להסדר טיעון מקל לפיו הושתו על ראש המועצה עבודות שירות בלבד.

יחד עם האמור, סוגיית המרמה בקשר לבחירות מקומיות יכול שתתאפיין מזוויות נוספות, למשל בניסיון לפסול מתמודד לראשות מקומית עצמו. דוגמה לכך התרחשה בבחירות המוניציפאליות האחרונות, במהלכן פנה משרדנו למשטרה בשם מרשנו – ראש עיריית אופקים, בעקבות חשד לפיו זויפו ו/או הוחלפו במכוון פתקי הצבעה הנושאים את שמו במטרה לפסול את הבחירות.

מכל האמור ניתן לומר, כי שחיתות שלטונית היא תופעה רחבת היקף, וסביר כי מתרחשת בכל מקום בעולם. דרך ההתמודדות עם התופעה אינה פשוטה, בפרט כאשר מקור השחיתות באלה המחוקקים את החוקים בעצמם. על-פי ניסיון החיים ובבחינת המכנה המשותף למקרים מסוג אלה, ניתן לפתח רעיונות כדוגמת זה המובא מטעם צוות משרדנו, שיתרמו אט אט למיגור התופעה ומבלי שיורגש זעזוע במערכות הפועלות.