״…חלומות, בפרט חלומות ראשונים המופיעים מיד בתחילת הטיפול, שופכים לרוב אור על גורמים אטיולוגיים, באופן שאינו משתמע לשתי פנים….כאן בא החלום כביטוי לא רצוני של תהליך נפשי לא מודע, שאינו נתון לשליטת התודעה, ומציג את האמת הפנימית ואת המציאות של החולה כהוויתן… לפיכך, כלל נקוט בידי להתבונן בחלומות כבעובדות פיזיולוגיות… אני רואה איפה בחלומות גורמים בעלי ערך דיאגנוסטי… חלומות, לעיתים קרובות יש בהם משום ראיית הנולד… החלומות מציעים מידע מובהק על מצב הדברים מבחינה טיפולית, אשר ההבנה הנכונה שלו יש לה חשיבות מירבית מבחינה תראפויטית….חלומות התחלתיים לעיתים קרובות צלולים ובהירים להפליא. אבל, עם התקדמות האנליזה הם נוטים לאבד את בהירותם. אם, באורח חריג בהירותם נמשכת, נוכל לקבוע בוודאות, כי הטיפול טרם נגע בשכבה החשובה של האישיות.״ (יונג, 1987).

כששירן הגיע לפגישה השניה הבחנתי שמצב רוחו קצת יותר טוב, הוא חייך ונכנס. לאחר שהצעתי לו לשתות וישבנו הוא שיתף אותי שיצא מהפגישה הקודמת מעודד ואף סיפר שחלם חלום. ״אגב״ אמר, ״אני כמעט אף פעם לא חולמם, והייתי מופתע שהופיע חלום.״

וכך סיפר: ״חלמתי שטיילתי בהר ולאורך הדרך היו אבנים, לא זכור לי אם הייתי עם אבא או אמא שלי. בצד השני היה נחש שהיה נראה כמו מת. ירדנו בהר לכיוון המכונית, כשלפתע אחד ההורים שלי נכנס למכונית (שוב אני לא זוכר אם זה היה אבא או אמא אבל נראה לי שאבא) ואני נכנסתי בכדי לנהוג. התיישבנו ופתאום שמנו לב שהנחש שראינו לא היה מת אלא שבמקום זה הוא נכנס מתחת למושבים שלנו במכונית ואז התעוררתי….״

מה עולה מתוך החלום?

ניסיתי להבין מה עולה מתוך החלום ובכלל תהיתי לגבי כך ששירן לא חולמם בדרך כלל וכבר בפגישה השניה מגיע חלום כל כך משמעותי מעמקי נפשו. לאחר שהרהרתי בחלום שאלתי: ״מה את חושב על החלום?, אילו תחושות עולות לך ממנו?״ שירן חשב לרגע וענה״ הרגשתי שזה די מרתק, כאילו כמו סצינה מסרט אימה …״. ״ממה נבעה האימה?״ שאלתי, ״נלחצתי ופחדתי מן הנחש״. שירן השתתק, ״בוא וננסה להתייחס לאובייקטים החשובים שמופיעים בחלום ומה אתה מרגיש לגביהם״. נראה שהדבר הקל עליו והוא השיב: ״לגבי המכונית הרגשתי כאילו שאני בטוח שם, למרות שכשנכנס הנחש, לא הרגשתי כל כך בטוח. לגבי האבנים לדעתי מדובר על אבנים שיש בדרכי, אבנים שהם מהוות מכשול…. ההר הוא כאילו הדרך שבה אני עובר את חיי בהר… ובכל אופן, אפילו שיש אבנים בדרך ונחש, שהם דברים מפחידים וגם קשיים בדרכי, אני מרגיש שתמיד הורי יהיו שם כדי שאוכל להיעזר בהם … אני חושב שהחלום בא להגיד לי שאפילו שהחיים די קשים ומאתגרים הורי יהיו שם תמיד כדי לעזור לי, טוב, לפחות כל עוד יחיו…״ חייך בעליצות.

״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך״ (י"ב,א, בראשית). הדרך של שירן בחלום היא סמל אפשרי להגעה וליציאה למסע הטיפולי – האנליזה. כשאני מתבונן בחלום דרך אפשרות זו אני רואה כי המסע של שירן מתחיל במקום לא קל, הר. ההר כסמל אפשרי להעפלה, כיבוש הפיסגה, מטרה שמולידה מוטיבציה למסע הטיפולי. ניתן לראות ולהבין כי ההר הוא דימוי שצומח מן האדמה, מעין מודעות שצומחת מהקרקע כלפי מעלה. כלומר ההר יכול להוות בחלום של שירן סמל אפשרי להתהוות התודעה העתידית בתהליך הטיפולי. היבט אחר של דימוי ההר הוא שהר יכול לשמש גם כנקודת תצפית על מנת לראות דברים שבאים מרחוק, או מקומות רחוקים ששירן רוצה להגיע אליהם בהמשך הדרך, כיוונים חדשים. מראש ההר ניתן לראות גם סכנות אפשריות שעלולות להגיע מסביבת הנוף הנפשי.

היבט אפשרי נוסף הוא שהר יכול להוות נקודת מודעות בגלל גובהו וגם נקודת הצלה אפשרית במקרה של הצפת מים – סמל של הלא מודע. סירלוט כותב על סמל ההר מנקודת ראות קולקטיבית ומציע מספר אפשרויות נוספות אותן ניתן לראות בהר: ״הציר האנכי הראשי של ההר, מהפסגה לבסיס, מזוהה עם ציר העולם, ובמובן האנטומי – עם עמוד שדרה…״. ואולי באמת, חלק מן הטיפול יהיה לעזור לשירן לבנות עמוד שידרה שיעזור לו להתמודד עם החיים ויאפשר לו חיים עצמאיים מלאים. הסתכלות נוספת על משמעות ההר: ״מהגובה נגזרות משמעויות כמו… התרוממות פנימית כלומר קיימת כאן העתקה של המושג ״עלייה״ במובן הפיזי למובן הרוחני.״ (סירלוט, 2006). ואולי במובן הטיפולי באמת ההר בחלום יוכל לאפשר לשירן הסתכלות על חיוו במובן רחב יותר, עמוק יותר, רוחני יותר, ובכך לאפשר מבט רחב, עמוק ומפייס יותר עם החיים. באלכימיה על פי סירלוט, נפוץ ההר החלול ״התנור של הפילוסופים״. (סירלוט, 2006). ההר משמש כמעין ״תנור אפיית הנפש״, מקום בו עוזרים לנפש ״לתפוח ולהתבשל״.

סמל נוסף בחלומה של שירן הוא הנחש. הנחש הוא סמל בעל משמעויות רבות מאוד ובמאמר זה אתייחס לדברים הנראים לי רלוונטיים לחלום של שירן. בתרבות היהודית הנחש מזוהה עם סיפור גן העדן, סיפור התפתחות התודעה. בתחילת החלום אנחנו פוגשים את הנחש כאשר שירן הולך ברגל ונראה שהנחש מת. הפעם השניה שבה אנחנו פוגשים אותו היא כאשר שירן עולה ״לנסיעת חיוו״. בנסיעה זו הוא לוקח איתו את הנחש ברכב, מתחת למושב, במקום שבו אינו רואה אותו, בלא מודע. הנחש ירד מתחת למושבים, שירן יודע שהוא שם, הנחש חי ופועל שם, הוא מעורר ודוחף את כל המסע. שירן בא לטיפול, הוא בא לצאת מגן העדן, מהמקום שלא מתאפשרים בו דעת והתפתחות. הנחש מעיר אותו לצאת ולהתפתח. הנחש כמפתה בסיפור גן העדן מסמל את החלק ההתפתחותי האפשרי. יונג כותב: ״מתייחסים אל הנחש בגן עדן בדרך כלל כנקבי, כעיקרון הסדוקטיבי – הפתייני באישה והוא מצוייר כנקבי על ידי הציירים הישנים. בשינוי משמעות, הנחש בעת העתיקה נהיה סמל האדמה שתמיד נחשבה לנשית״ (jung, 1956).

דרך פיתוי הנחש מתחילה התפתחות המודעות והתעוררות המיניות בגן העדן. ואולי בחלומו של שירן הנחש מביא את האפשרות והצורך של שירן להתחבר לגבריותו ולמיניות שבתוכו. נוימן כותב: ״כפי שידוע לנו הנחש הוא סמל עתיק יומין של הרוח, קדום ודו משמעי כמו הרוח עצמה. כאשר ארכיטיפ האדמה של האם הגדולה עולה, מופיע גם המלווה שלה, הנחש הגדול… אותו הנחש העולה מלמטה, הגואל שיש לגאול אותו, מוכר לנו גם מהודו בתור נחש קונדליני.״(נוימן, 2007). אולי דרך דמות הנחש בחלום עולה רמז לסוגיית המשאלה של הלא מודע ליצור חיבור של שירן לאמא אדמה, לאם הפרסונאלית, ולקשר עם דימוי הגברי.

למרות שבחלום לא מופיע סמל האורובורוס (הנחש שאוכל את זנבו) לא יכולתי שלא לחשוב על המשמעות של סמל זה לגבי שירן. אותו סמל שמציג את התודעה בראשיתה, את המודע והלא מודע שזורים זה בזה ללא נפרדות ואבחנה, כפי שאין הפרדה בין שירן להוריו. הסכנה מן הנחש היא ההכשה. הנשיכה האפשרית שיכולה להעיר את שירן לראות את המציאות ולאפשר בכך את הצעד הראשון לכיוון של התפתחות ושינוי. ״…יונג מציין כי הגנוסטים דימו אותו (הנחש) לגזע המוח ולמוח העצם, ולכן זהו סמל המיטיב לייצג את הנוכחות הפתאומית והבלתי צפויה של הלא מודע, את התערבותו החדה ומטילת המורא…״ . (סירלוט, 2006). שירן נבהל בחלום מנוכחות הנחש ועם זאת הלא מודע שלו בוחר לצרף אותו למסע שלו. במקום אחר מדבר יונג על סמל הנחש כמקור להתחדשות: ״הנחש, בגלל שהוא משיל את עורו הוא סמל התחדשות״ (jung,1956). נראה כי הנחש מצטרף למסע של שירן כדי להשיל שכבות ישנות, לאפשר טרספורנציה ולעזור לפתח את החדש מבפנים.

דימוי נוסף שעולה בחלום הוא המכונית. ״על פי יונג , סוג כלי הרכב המופיע בחלומות משקף את התנועה החיונית, את מהירותה או איטיותה, את אופייה הסדיר או הלא סדיר, ומצביע על הדרגה של צורת החיים או הדעת. ״כל כלי רכב הוא בגדר הבעה של הגוף, המוח והחשיבה – כלומר, של הרוח בהיבטה הקיומי״. (סירלוט, 2006). המכונית בחלום יכולה להוות סמל לכוחות האגו של שירן, הוא הנוהגת – לוקח את ההגה בידים שלו. לקיחת ההגה בידיים היא עמדה של שליטה וכוח, לקיחת אחריות לאן נוסעים מכאן. האב בחלום מלווה את שירן אך לא יותר מזה. אולי בחלום יש מסר מן הלא מודע של שירן אלי כמטפל כי הוא יכולה לקחת את ההגה בידיים שלו גם בטיפול, יש כוחות אגו. הלא מודע נותן תמונה חיובית של מציאות שתתהווה בהמשך הדרך. המכונית המשפחתית היא מעין הרחבה של האגו, היא מקום מגן, גבולות מורחבים של האגו ושירן הוא הנוהג שם.

בחלום עולה השאלה האם האם או האב נמצאים ברכב. ההתלבטות של שירן היא את מי לוקחים למסע הזה, את אביו או את אימו? עם מי צריך להתמודד? עם איזה קומפלקס יש יותר קושי? במי משני ההורים אפשר להיעזר? מי מההורים דוחף למסע ההתפתחות? לאורך החלום אין הבחנה בין האם לאב. לא ברור האם המסע הוא עם האם או האב. בעמדה הפנימית של שירן ניתן לראות כי יש משהו לא מובחן. ניתן לחשוב כי ההורות היא מעין יחידה אחת, יחידה לא מובחנת, שאין בה אפיונים. במודעות של שירן קיימת הבחנה, אך בחלום הדבר לא ברור, לא ברור עם מי הוא יוצא למסע. בחלום יש עמדה של קומפנסציה כלפי האב. במציאות האם מלווה את שירן, מקשיבה לו ולוקחת חלק מעורב ופעיל בחייו. הקשר עם האב מאופיין ביותר קונפליקטים מודעים ובתפיסת מרחק ממנו. בחלום, בתוך המכונית, האב נמצא איתו, אולי כי יש צורך בהעמקת והבנת הקומפלקסים עם דמות האב ובעבודה טיפולית מולו.

החלום הראשון שמביא איתו שירן לטיפול הוא חלום שמביע תקווה בעיני, חלום עם פוטנציאל התפתחותי. ניתן לראות כי שירן לוקח את ההגה בידיים שלו ומוכן להתמודד, לגדול ולהתפתח למרות הפחד מהאפשרות להתעורר מהכשת הנחש. ברמת הטרנספרנס (העברה) ניתן לראות כי במפגש הראשון נוצר משהו שמאפשר לשירן ולי לצאת למסע. ״חלומות התחלתיים רבים אינם נוגעים כלל באטיולוגיה, כי אם עוסקים בעניינים אחרים לחלוטין, כגון, עמדת החולה כלפי הרופא״ (יונג, 1987). דרך דמות האב המופיעה בחלום אפשרי גם לראות מעבר מהאב הקונקרטי אלי, כאב – מטפל (אבא) שיוצא ומצטרף אליה למסע.

אספקט חיובי נוסף המופיע בחלום היא המודעות הפוטנציאלית של שירן. תוך כדי החלום הוא רואה שהנחש לא מת, הוא חי ומלווה אותו לאכול מעץ הדעת, כלומר הוא מודע למה שקורה, הוא נמצאת בעמדה בה הוא יכול לראות דברים, לצפות בהם ולקבל החלטות מודעות בהתאם.

לאתר של טל רימרצ'וק.