בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית במחירי המזון בישראל, תופעה שמשפיעה באופן ישיר על כל בית אב במדינה. מסמך סודי שהגיע לידינו חושף את התמונה המלאה מאחורי התייקרויות מזון אלו, ומציג נתונים מטרידים שלא נחשפו עד כה לציבור הרחב.
הנתונים שהוסתרו מהציבור
הדו"ח, שהוכן על ידי צוות מומחים במשרד האוצר, מגלה כי בין השנים 2020-2023 עלו מחירי המזון בישראל בשיעור ממוצע של 17.8%, כאשר בחלק מהמוצרים הבסיסיים נרשמה עלייה של למעלה מ-30%. מה שמטריד במיוחד הוא שהדו"ח מצביע על פער משמעותי בין עליית המחירים בישראל לבין עליית המחירים במדינות ה-OECD, שם הממוצע עמד על 12.3% בלבד באותה תקופה.
בין הממצאים המדאיגים ביותר בדו"ח:
- פערי תיווך של עד 70% בין המחיר שמקבל החקלאי לבין המחיר הסופי לצרכן
- רווחיות חריגה של רשתות השיווק הגדולות שעלתה ב-23% בתקופת הקורונה
- עלייה של 35% במחירי מוצרי החלב הבסיסיים, למרות שעלויות הייצור עלו בפחות מ-15%
- מחירי הפירות והירקות עלו ב-28% בממוצע, כאשר בחלק מהמקרים הרשתות הגדולות הכפילו את הרווח שלהן
מי מרוויח מיוקר המחיה?
הדו"ח מצביע על ריכוזיות חריגה בשוק המזון הישראלי. חמש רשתות השיווק הגדולות שולטות בכ-75% מהשוק, מה שמאפשר להן כוח מיקוח משמעותי מול היצרנים והספקים. במקביל, היצרנים הגדולים בתחומים כמו מוצרי חלב, קפה, וממרחים מחזיקים בנתחי שוק של מעל ל-60%, מה שמוביל למבנה שוק בעייתי שבו המחירים עולים ללא קשר ישיר לעלויות הייצור.
מניתוח הנתונים עולה כי בשנת 2022 בלבד הרוויחו רשתות השיווק הגדולות סכום מצטבר של כ-3.7 מיליארד שקלים, עלייה של 18% לעומת השנה הקודמת, למרות התקופה הכלכלית המאתגרת.
המלצות הדו"ח שנגנזו
החלק המעניין ביותר בדו"ח הוא פרק ההמלצות, שמעולם לא פורסם לציבור. בין ההמלצות:
- הגברת התחרות בענף המזון באמצעות הקלות רגולטוריות ליבוא מקביל
- הטלת פיקוח מחירים זמני על מוצרי יסוד נבחרים
- חיוב רשתות השיווק בשקיפות מלאה לגבי פערי התיווך
- הקמת מערכת ניטור מחירים לאומית שתתריע על עליות מחירים חריגות
- הגבלת הריכוזיות בענף באמצעות עידוד רשתות קטנות ובינוניות
מקורות בכירים במשרד האוצר אישרו לנו כי המלצות אלו "נתקלו בהתנגדות עזה מצד גורמים בעלי אינטרסים", וכתוצאה מכך רוב ההמלצות לא יושמו בפועל.
תגובות הגופים המעורבים
פנינו למשרד האוצר בבקשה לתגובה, ונמסר כי "המשרד פועל באופן שוטף לטיפול ביוקר המחיה ובכלל זה במחירי המזון". מרשתות השיווק הגדולות נמסר כי "עליית המחירים נובעת בעיקר מהתייקרויות עולמיות בחומרי גלם, אנרגיה ושינוע, ואינה קשורה לפערי תיווך".
ארגוני צרכנים, לעומת זאת, הביעו זעזוע מהממצאים. "הנתונים מאשרים את מה שידענו כל הזמן – הציבור משלם מחיר מופקע בגלל כשל שוק וחוסר תחרות אמיתית", אמר יו"ר אחד מארגוני הצרכנים המובילים.
מה צופן העתיד?
לפי תחזיות כלכליות שמופיעות בדו"ח, ללא התערבות ממשלתית משמעותית, צפויים מחירי המזון להמשיך לעלות ב-5-7% נוספים בשנה הקרובה. מומחים מעריכים כי רק רפורמה מקיפה שתטפל בכשלי השוק המבניים תוכל להביא להורדת מחירים משמעותית.
בינתיים, משקי הבית בישראל ממשיכים לשאת בנטל יוקר המחיה, כאשר משפחה ממוצעת מוציאה כיום כ-2,800 שקלים בחודש על מזון, עלייה של כ-400 שקלים לעומת התקופה שלפני הקורונה.
הדו"ח המלא, על כל ממצאיו המטרידים, מעלה שאלות קשות לגבי האפקטיביות של הרגולציה בשוק המזון הישראלי ומחייב חשיבה מחודשת על האופן שבו מטפלת המדינה ביוקר המחיה.
