נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2018 חושפים כי כמחצית מהישראלים (47%) סבורים שההנהגה בישראל מושחתת ומאמינים (52%) שחקירות השחיתות הרבות בישראל הן עדות לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית. עוד על תפיסת השחיתות של הציבור בכל הנוגע למוסדות השלטון בפרק המלא מתוך מדד הדמוקרטיה העוסק בשחיתות שלטונית.
האם ישראל מושחתת? קרוב למחצית מהישראלים (47%) סבורים שההנהגה בישראל היא מושחתת. בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה- הבית היהודי (15%), הליכוד (23%), יהדות התורה (37%), כולנו (38%) וש"ס (40%) מיעוט חשבו כך, לעומת רוב בקרב מצביעי מרצ (78%), הרשימה המשותפת (67%), המחנה הציוני (67%) ויש עתיד (58%) מהאופוזיציה. שינוי מעניין לעומת שנים קודמות נמצא בשאלה "האם בכדי להגיע לצמרת בישראל חייבים להיות מושחתים?": רק 37% הסכימו עם אמירה זו, הרבה פחות מאשר בדגימות שנערכו בשנים מוקדמות יותר. בחינת עומק של הסוגיה, מעלה כי השינוי קשור במחנות הפוליטיים- שני שליש ממחנה הימין לא הסכימו עם אמירה זו, לעומת 55% ממצביעי המרכז והשמאל שהסכימו איתה. רוב הישראלים (61%) דיווחו גם כי לא נתקלו אישית בשחיתות מעולם, 26% דיווחו שנתקלו בשחיתות מספר פעמים ו-11.5% אמרו שנתקלו בשחיתות די הרבה פעמים או הרבה מאוד פעמים.
הדמוקרטיה הישראלית חזקה בגלל החקירות – 52% מהישראלים סבורים שחקירות השחיתות הרבות בישראל הן עדות לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית, לעומת 40% שסבורים שהן מעידות על חולשתה. בקרב הערבים רק 16% סבורים שהחקירות הן עדות לחוזקה של הדמוקרטיה לעומת 59% מהיהודים. רוב הישראלים (60%) סבורים כי בחקירות שחיתות נעשה איפה ואיפה, ולא כל החשודים מקבלים יחסי שווה. במחנה הימין 69% סבורים כך, לעומת 57% ממחנה המרכז ו-50% ממחנה השמאל. בהקשר זה, 42% מהישראלים סבורים כי חקירות השחיתות מוגזמות ו-57% סבורים שהן אינן מוגזמות. במחנה הימין 55% סבורים שהחקירות מוגזמות לעומת 25% במרכז ו-18% בשמאל.
בזכות השטינקרים – 80% מהישראלים מתנגדים לאמירה כי מי שמעיד על שחיתות במשטרה הוא מלשן. רק בקרב מצביעי יהדות התורה (49%) וש"ס (52%), ניכר אחוז הסכמה גבוה עם אמירה זו. עוד עולה מהמדד, כי האמצעי היעיל ביותר למאבק בשחיתות שלטונית הוא החמרת הענישה: 51% סבורים כך, לעומת 18% שסבורים שאפקטיבי יותר לעודד את הציבור לדווח על מעשי שחיתות ו-11% בלבד שסבורים שהאמצעי היעיל ביותר הוא להשתמש באמצעי התקשורת.
מיהם המוסדות המושחתים? בעוד שהמוסדות הפוליטיים- הממשלה (72%), הרשויות המקומיות (69%) והכנסת (66%) נתפסים על ידי הציבור כמושחתים, המוסדות הממלכתיים- צה"ל (23%), בית המשפט העליון (35%) והמשטרה (46%) נתפסים כפחות נגועים בשחיתות. מוסד הרבנות הראשית (או בית הדין השרעי אצל הערבים) נתפס כמוסד מושחת אצל חלקים רחבים בציבור (69%) וגם מצבה של התקשורת על רקע הפרשיות האחרונות אינו מזהיר ו-58% מהציבור סבורים שהיא נגועה בשחיתות. בעניין תפיסת השחיתות בקרב המוסדות, מתגלים הבדלים בין היהודים והערבים. בעוד שהיהודים תופסים את צה"ל, בית המשפט העליון והמשטרה ככאלו שאינם נגועים בשחיתות, בקרב הערבים נתפסים כלל המוסדות בישראל כמושחתים אצל לפחות מחצית מהנסקרים.
מה יותר חשוב – ניקיון כפיים או יכולת ביצוע- 38% מהציבור הישראלי (יהודים וערבים) סבורים שהתכונה החשובה ביותר לאישור ציבור היא ניקיון כפיים. זאת לעומת, 24% הסבורים שיכולת ביצוע היא התכונה החשובה ביותר, 19% שציינו קיום הבטחות לבוחר כתכונה המשמעותית ביותר עבורם ו-13.5% בלבד שסבורים שאידאולוגיה היא התכונה החשובה ביותר לאיש ציבור. בקרב הערבים ניקיון כפיים נמצאת רק שלישי בדירוג (24%) לעומת יכולת ביצוע (39%) וקיום הבטחות לבוחרים (33%). בקרב היהודים, רק שליש מבוחרי הימין סבורים כי ניקיון כפיים היא התכונה החשובה ביותר לעומת 49% מבוחרי השמאל ו-50% מבוחרי המרכז.
חשיבות נושא השחיתות בבחירות – רק 42% מהישראלים אמרו כי הסיכויים שיצביעו למפלגה שראשיה נמצאים בחקירה בחשד לשחיתות יקטנו, לעומת 38% שאמרו שחקירות לא ישנו את הסיכוי שיצביעו למפלגה כזו ו-16% שאמרו שהסיכויים שיצביעו למפלגה במצב כזה יגדלו. בעוד שבקרב מפלגות האופוזיציה כמו מרצ (54%), יש עתיד (60%) והמחנה הציוני (62%), הרוב אמרו שחקירות יקטינו את הסיכוי שיצביעו למפלגה, בקרב מצביעי הבית היהודי (51%), הליכוד (55%), ש"ס (56%), ויהדות התורה (70%) הרוב הצהירו כי לא ישנו את הצבעתם בעקבות חקירות של בכירים במפלגה לה הם מתכוונים להצביע.
שחיתות כתנאי לקידום מדיניות – 41% מכלל הישראלים סבורים שלפעמים אנשי ציבור מוכרחים לעקוף חוקים ונהלים ו"לעגל פינות" כדי לקדם ביעילות נושאים בעלי חשיבות לאומית. בהקשר זה, השכלה נמצאה כמשפיעה על העמדה בשאלה זו: 61% מבעלי ההשכלה האקדמית היהודים ו-79% מבעלי ההשכלה האקדמית הערבים לא הסכימו עם האמירה. 52% מהישראלים גם מסכימים עם האמירה ש"עדיף מנהיג שעוקף לפעמים נהלים וחוקים ומעגל פינות אבל מצליח לקדם ביעילות נושאים לאומיים חשובים מאשר מנהיג שהוא ישר כמו סרגל ולא מצליח לקדם נושאים כאלו". 54% מהיהודים הסכימו עם האמירה לעומת 41% מהערבים.
מהי שחיתות – רוב הישראלים סבורים שפעולות שכיחות יחסית בישראל כמו תשלום ל"מאכער" במשרד ממשלתי (81%), מתן הטבות למגזר אליו משתייך נבחר הציבור (76%), קבלת מתנה קטנה על ידי נבחר ציבור כתודה על קידום נושא שבאחריותו (66%) ובקשה מחבר שיקצר תהליכים במשרד ממשלתי (62%), הן מעשי שחיתות. מעניין כי בעוד שבקרב מצביעי יש עתיד (55%), המחנה הציוני (54%), מרצ (52%) וכולנו (45%), חלק ניכר הגדירו את כל הפעולות כמעשי שחיתות, בקרב מצביעי הליכוד (31%), ש"ס (24%), הבית היהודי (22%), ישראל ביתנו (20%) ויהדות התורה (7%) רק מיעוט רואים זאת כך.
ישראל והעולם – בחינה של המדדים הבינלאומיים השונים העוסקים בשחיתות, מצביעים על תמונה מורכבת. ישראל נמצאת בדירוג סביר ביחס לעולם, אך במיקום נמוך יחסית בתוך מדינות ה-OECD.
במדד שלטון החוק של הבנק העולמי הבוחן באמצעים סטטיסטיים ובאמצעות מומחים את רמת הציות לחוק של מנהיגי ואזרחי המדינה ואת רמת האמון בשלטון החוק, ירדה ישראל ב-3 נקודות בדירוג, אך עדיין נשארה במיקום סביר- 40 מתוך 209 מדינות שנבחנו ו-26 בדירוג מדינות ה-OECD. גם במדד תפיסת השחיתות של ארגון Transparency International, ששם דגש על בחינת מידת השחיתות במגזר הציבורי והניצול לרעה של כוח, ירדה ישראל ב-2 נקודות והשלימה ירידה של 8 נקודות מאז שנת 2002 כשהיא נמצאת כעת במקום ה-32 בעולם מתוך 180 מדינות ובמקום ה-23 ב-OECD. לעומת זאת, במדד השליטה בשחיתות של הבנק העולמי הבוחן את מידת השליטה של המדינה בשחיתות, עלה הציון של ישראל ב-2.5 נקודות והיא נמצאת במקום ה-39 בעולם מתוך 209 מדינות שנבחנו ובמקום ה-22 ב-OECD.
