ירון ברנהולץ – על מדינת ישראל לפעול לשילובם בחברה של התלמידים עם צרכים מיוחדים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים אודות תלמידים עם צרכים מיוחדים, המתייחס לשנים 2016/2017.

כאן ירון ברנהולץ ואני רוצה להתייחס לנתוני הדו"ח ולנצל את ההזדמנות ולדרוש מהממשלה וממשרד החינוך לסייע ככל שניתן לתלמידים אלה ולפעול לשילובם החברה ובמסגרות המתאימות. 

בשנת הלימודים תשע"ז למדו בישראל 235,240 תלמידים עם צרכים מיוחדים: 36,040 בחינוך הקדם-יסודי, 123,710 בחינוך היסודי ו-75,490 בחינוך העל-יסודי.  תלמיד עם צרכים מיוחדים מוגדר בחוק החינוך המיוחד כתלמיד "עם לקות משמעותית שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד".[1] ההגדרה חלה על תלמיד שזוהה כלומד במסגרת של חינוך מיוחד[2]  ועל תלמידים בכיתות רגילות[3] הזכאים לתוכנית השילוב[4] בגני ילדים ציבוריים, בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. כולל תלמידים במסלול מיוחד בחטיבה העליונה שאושרו במסלול 07 ותלמידי חינוך מיוחד המתוקצבים בתקציב אישי על פי המלצות ועדת דורנר.

חינוך קדם-יסודי

סוגי הלקות השכיחים ביותר בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הקדם-יסודי הם עיכוב שפתי (42.6%), עיכוב התפתחותי  (25.7%) ואוטיזם (10.8%).

54.3% מהתלמידים עם הצרכים המיוחדים בחינוך הקדם-יסודי לומדים בכיתות מיוחדות:  36.2% מהילדים עם עיכוב שפתי, 64.5% מהילדים עם עיכוב התפתחותי ו-79.8% מהילדים עם אוטיזם.

חינוך יסודי

סוגי הלקות השכיחים ביותר בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך היסודי הם לקות למידה (55.2%) והפרעות התנהגותיות (11.3%).

65.3% מהתלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך היסודי לומדים בכיתות רגילות: 96.6% מהתלמידים עם עיכוב שפתי, 91.0% מהתלמידים עם עיוורון/לקות ראייה, 82.1% מהתלמידים עם עיכוב התפתחותי,  80.4% מהתלמידים עם חירשות/כבדות שמיעה,  73.5% מהתלמידים עם לקות למידה, 66.8% מהתלמידים עם הפרעות נפשיות, 50.2% מהתלמידים עם שיתוק מוחין/נכות פיזית קשה, 41.4% מהתלמידים עם הפרעות התנהגותיות ו-35.7% מהתלמידים עם אוטיזם.

חינוך על-יסודי

גם בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך העל-יסודי סוגי הלקות השכיחים ביותר הם לקות למידה (64.4%) והפרעות התנהגותיות (13.3%).

62.3% מהתלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך העל-יסודי לומדים בכיתות רגילות: 88.8% מהתלמידים עם עיוורון/לקות ראייה, 77.2% מהתלמידים עם לקות למידה, 61.3% מהתלמידים עם חירשות/כבדות שמיעה, 55.0% מהתלמידים עם שיתוק מוחין/נכות פיזית קשה, 41.6% מהתלמידים עם משכל גבולי, 34.2% מהתלמידים עם הפרעות נפשיות, 32.1% מהתלמידים עם אוטיזם ו-30.0% מהתלמידים עם הפרעות התנהגותיות.

 בשנים 2009 עד 2017 נראית מגמת עליה באחוז התלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות בחינוך היסודי והעל-יסודי. בחינוך היסודי העלייה המשמעותית באחוז התלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות הייתה בשנת הלימודים 2009/10.

החל בשנת הלימודים 2013/14 נכללים בכיתות הרגילות גם תלמידים שעברו ועדת השמה ושובצו בכיתה רגילה במסגרת המלצות ועדת דורנר ותלמידים במסלול 07 בחינוך העל-תיכוני.

אחוז התלמידים בכיתות רגילות בחינוך קדם-יסודי השתנה לאורך העשור, אולם נשאר דומה לרמתו בשנת הלימודים 2008/2009.

[1] סוג הלקות של תלמיד שילוב הוא הלקות העיקרית שלו על פי דיווח של ועדת שילוב; סוג הלקות של תלמידים במסלול מיוחד בחטיבה העליונה שאושרו במסלול 07 ולומדים בכיתה רגילה נקבע על ידי סוג הלקות העיקרית בוועדת השמה; סוג הלקות של תלמידי חינוך מיוחד המתוקצבים בתקציב אישי על פי המלצות ועדת דורנר ולומדים בכיתה רגילה, נקבע על ידי סוג הלקות העיקרית בוועדת ההשמה. סוג הלקות של תלמיד בכיתה מיוחדת או בבית ספר מיוחד נקבע על ידי סוג הלקות העיקרית בוועדת השמה. אפיון הלקות של התלמיד אינו בגדר אבחון, אלא מבוסס על הצגת מסמכים קבילים (בפני ועדת שילוב, ועדת השמה או ועדת ערר). האבחון הוא באחריות גורמים מומחים קבילים המוגדרים בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך.

[2] בית ספר לחינוך מיוחד, כיתה מיוחדת בבית ספר רגיל או כיתה מיוחדת בגן ילדים.

[3] כיתות רגילות – הכוונה גם לכיתות שחלק מתלמידיהן מקבלים שירותים מיוחדים על פי החלטת ועדת שילוב, על פי המלצת ועדת דורנר או במסגרת מסלול 07.

^[4]כולל תלמידים במסלול מיוחד בחטיבה העליונה שאושרו במסלול 07 ותלמידי חינוך מיוחד המתוקצבים בתקציב אישי על פי המלצות ועדת דורנר. לא כולל תלמידים הזכאים לשיעורי עזר בחטיבה העליונה.