פוסט: איך למנוע פרסום לשון הרע ברשת ולנצח את הביקורות השליליות?

ממוצע זמן קריאה: 3

איך למנוע פרסום לשון הרע ברשת ולנצח את הביקורות השליליות?

ממוצע זמן קריאה: 3 דקות

ביהמ"ש המחוזי קבע: שיתוף פוסט בפייסבוק מהווה "פרסום" לפי חוק לשון הרע. רונן הלל, מומחה לניהול מוניטין באינטרנט, מסביר על הפסיקה החדשה ומציע דרך מהירה להתמודדות עם הפרסומים השליליים ברשת.

חוקי האינטרנט בישראל בפרט וברחבי הגלובוס בפרט מאפשרים לייצר תכנים פוגעניים, השמצות, לשון הרע והפצת מידע שלילי או מפוברק כמעט בכל מקום ובדרך כלל ללא שום בקרה. פועל יוצא לכך הינו שהמוני אנשים, חברות ועסקים נפגעים באופן יומיומי כתוצאה מפרסומים פוגעניים ברשתות בחברתיות ובאתרים השונים.

יחד עם זאת תחנות הצדק עובדות באיטיות רבה ובדרך כלל קשה מאד עד בלתי אפשרי להתמודד עם מסמכים משפטיים המופיעים ברשת, ביקורות רעות, קמפיינים שחורים והודעות פייק ניוז או כתבות זדוניות שנועדו לפגוע בשמם של אנשים וחברות. קל וחומר במקרים של פרסום מידע שיקרי ובלתי מבוסס.

ולכן – אם נתקלתם בתוכן שלילי בגוגל מכל סוג ועניין – קבלו ייעוץ ראשוני, ללא כל התחייבות ובאופן דיסקרטי, מרונן הלל – מומחה ניהול מוניטין הקשוב לכל מי שנפגע כתוצאה מפרסומים וכתבות בלתי אחראיות באינטרנט.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי בתל אביב מביאה בשורה חדשה וקובעת כי ביצוע פעולה של "Like" בפייסבוק איננה מהווה "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, אך פעולה של "Share" אכן מהווה "פרסום" לפי חוק זה.

בהחלטה זו של ביהמ"ש המחוזי, אימץ בית המשפט את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי ביצוע פעולה של חיבוב ("Like") בפייסבוק איננה מהווה "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, ולעומת זאת פעולה של שיתוף ("Share") אכן מהווה "פרסום".  

הפסיקה החדשה של בית המשפט המחוזי התקבלה במסגרת תביעה בה הנתבעים שיתפו פוסט עם תמונה של המקומון "רמת-גן גבעתיים" מושלך לזבל והוסיפו טקסט משמיץ. במקרה אחר, הנתבעים "עשו לייק" לפוסט עם תמונה של כלב שעשה את צרכיו על המקומון.

בעקבות השיתוף והלייק בפייסבוק הוגשה תביעה ע"י מו"ל המקומון. ביהמ"ש השלום דחה את התביעה וקבע כי הפרסומים אכן עולים לכדי לשון הרע, אך הוסיף וקבע כי לחיצה על Like או Share אינם עולים לכדי פרסום.

ביהמ"ש ציין כי אמנם לחיצה כזו גורמת להפצת הפרסומים לנמענים נוספים, אך יש לזכור כי המפרסם הראשון (של הסטטוס המקורי) הוא זה שיכול בהחלטתו להסיר את כל הפרסומים מרחבי הפייסבוק.

המקומון ערער לביהמ"ש המחוזי בת"א, אשר ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להביע את עמדתו בסוגיה לאור חשיבותה הציבורית.

בפסק דינו אימץ ביהמ"ש המחוזי את עיקר עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה וקבע כך:

לגבי החיבוב (Like), חילק ביהמ"ש את הפעולה לשני חלקים נפרדים: הראשון הוא סימון ה"לייק" על הפרסום המקורי כך שהמפרסם המקורי וכל חבריו נחשפים ל"לייק". השני הוא השלב שבו פעולת החיבוב והפרסום המקורי נחשפים לחבריו של מבצע פעולת החיבוב.

ביהמ"ש קבע כי בשלב השני עשויה פעולת החיבוב (Like) לגרום לכך שהפרסום ייחשף לקהל נוסף וחדש, בהתאם לאלגוריתם של הרשת החברתית, אך "לא ניתן לקבוע כי פעולת ה"לייק" הינה פעולה אקטיבית אשר תביא בהכרח להגדלת מעגל הנחשפים".

ביהמ"ש ייחס משקל רב, בהקשר זה, לכך שהמחבב בוחר לחבב ולא לשתף את הפרסום, חרף העובדה שעומדות מולו שתי אפשרויות פעולה. משמע, עצם העובדה שהמחבב "רק" חיבב ולא שיתף את הפרסום, מעידה על כך שלא הייתה לו כוונה לחשוף את הפרסום לקהל נוסף של משתמשים.

לגבי פעולת השיתוף קבע ביהמ"ש כי מדובר בפעולה של העברת דבריו של אחר לקהל נוסף, אשר נעשית באופן אקטיבי. עוד קבע ביהמ"ש כי תכלית פעולת השיתוף היא לחשוף את התוכן הלאה לאנשים נוספים, וכי הדבר אף משתמע מבחינה לשונית, מהמינוחים "חיבוב" לעומת "שיתוף". בכל הנוגע לפעולת ה"תגובה", ביהמ"ש קבע כי הנושא נמצא מחוץ לגדרי הדיון בפסק-הדין הנוכחי, וכן הזכיר כי בעבר נקבע כי "תגובה" לפרסום בפייסבוק יכולה להוות "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע.

בפסק הדין ביהמ"ש התייחס לשיקולים השונים אותם יש לשקול, ובעיקרם האיזון בין חופש הביטוי והחשש מפני תביעות "השתקה", לבין הצורך במתן סעד לציבור של נפגעים, אשר עשויים להיפגע מפרסומים מעוולים ברשתות החברתיות, אשר הפכו זה מכבר ל"כיכר העיר" החדשה. עוד סקר ביהמ"ש את השאלה של "פרסום משני" כפי שזו באה לידי ביטוי במשפט העברי ובמשפט הזר.

בסופו של יום קבע ביהמ"ש המחוזי, כי ביצוע פעולה של "Like" בפייסבוק איננה מהווה "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, בעוד שפעולה של "Share" אכן מהווה "פרסום" לפי חוק זה.

התיק טופל ע"י עו"ד עדי מנע בן-דוד מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

במידה ואתם סובלים מפרסומים שליליים בגוגל או מכל תוכן פוגעני אחר והנכם מבקשים להסיר את התכנים הללו או להדחיקם – ניתן לפנות לרונן הלל – מומחה ניהול מוניטין בגוגל ולהילחם בכל תופעה של תכנים פוגעניים, ביקורות, מסמכים משפטיים ועוד.

למידע נוסף ופניות התקשרו – רונן הלל – 0522508109.

החדשים שלנו

השאירו תגובה למערכת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השאירו תגובה

צרו קשר

מאמרים נוספים

נשמח לשיתף הדף שלנו :-)